ℹ️ אודות אסף אנונימי

✉️ שליחת מייל

השוער — למדתי להישאר עדות · טרילוגיה · סוד בן ארבעים ושש שנה היה ילד שידע לעצור כל בעיטה. את מה שכיוונו אליו מחוץ למגרש — לא ידע לעצור איש. בכיתה ג׳ היה אסף השוער הכי טוב במגרש — הילד שקרא את הבעיטה שנייה לפני שנבעטה. באותה שנה עמד ילד באמצע הכיתה, מחק את שמו, ונתן לו שם אחר. תוך ימים כבר איש לא זכר איך קראו לו קודם. זו הייתה רק ההתחלה. מה שקרה אחר כך, בחושך שמאחורי בית הספר — במקום שאי אפשר לתעד — נמשך שנים, ואין לו שם קל. הוא ניסה לספר. ביקש עזרה. התעלמו ממנו. ואז למד לשתוק. ארבעים ושש שנה. ״השוער״ הוא הספר שבו, לראשונה, הוא מדבר — וגם הספר על מה שהשתיקה הזאת עשתה לכל השנים שאחריה. שלושה ספרים. עמוד שדרה אחד. טרילוגיה שנכתבת עכשיו. I. "השוער — למדתי להישאר", העדות. מה שקרה, ומה שהשתיקה עשתה לחמישים השנים שאחריה. II. "בואו נשחק בהעמדת פנים" — המצלמה מסתובבת אל העולם שעמד מסביב ובחר לא לדעת. III. Ève — מה שקרה כשמישהו, סוף סוף, הקשיב עד הסוף. ונפתח צוהר. ףכל ספר עומד בפני עצמו. כששלושתם מונחים זה על זה מתגלה מה שהיה שם כל הזמן, ולא היה לו שם. איך ייתכן שכולם לא ראו..